הרפואה המסורתית בקרב הבדואים
הקשיים והאתגרים, שהמדבר מציב בפני הבדואי, גם מתבטאים ברמת בריאותם ובאמצעי התגוננותם בפניהם, כדי להתגבר על הפגעים השונים ועל המחלות האופייניות, לסביבה המדברית, הבדואים פתחו את הרפואה העממית (בן דוד, 1981).
כך, הסביבה כופה על הבדואים לאלתר תרופות לכל מיני מחלות מצמחיות בר שנודעו כצמחי מרפא שונים בסביבתם. אלתור התרופות בנוי ונשען על מסורת חזקה, קדומה ואיתנה של אמונות שונות שהחשובה ביניהן היא אמונתו של הבדואי במאבקו נגד הסביבה ובהתמודדותו ההכרחית איתה.
חייו של הבדואי, שדומים לעיתים קרובות למלחמת קיום, חוסר הברירה שלו, חוסר האלטרנטיביות לאורח חיים קשה כזה, מאבקו המתמיד בסביבה, עקשנותו בבחירת צורת חייו, מנהג ה"א?ב??אא" (אי רצון לקבל עזרה מהזר), כל אלה מכתיבות לו הסתמכות על עצמו בכל המצבים כולל המצב הבריאותי ופיתוח שיטות רפואיות מסורתיות שרובן ככולן פרמטיביות ולפעמים, אפילו, חסרות כל ערך רפואי.
הרפואה המסורתית הבדואית, שפותחה בכורח הנסיבות לא באה מהחלל, אלא, היא בעלת יסודות חזקים. המסורת הקדומה (ע?אד?את?? א?ל? ע?ר?ב) היא יסוד חשוב לרפואה המסורתית. הרבה שיטות רפוי בדואיות אין להן שום יסוד מלבד העובדה שכך נהגו הבדואים לרפא, כמו: למשל, רפוי מחלות עינים על ידי אבקת אבן חן הודי שתשים בעיני החולה אישה נשואה לבן דודה. או רפוי הקדחת על ידי איום על שיח ה"שו?ב??רו?ג" (שיח שצומח בגדות הנחלים) שאם לא ירפא את החולה יכרתו אותו (את השיח).
האיסלאם הוא גם יסוד חשוב לרפואה מסורתית כי רוב הבדואים הם מוסלמים. אמנם, אורח חייהם היומיומי שונה במקצת מאורח החיים המוסלמי המקורי. אבל עיקרי האמונה המוסלמית נשמרים אצלם. הקוראן, כמובן, הוא יסוד חשוב באמונתם ופסוקיו משפעים רבות עליהם.
הבדואים מאמינים שכל המחלות והפגעים הינם מאת אלוהים כי הוא אמר בפסוק הקוראני:"ל?א י?פ?ג?ע ב??נו? א?ל?א מ?ה ש?א?ל?ל?ה הו?ע?יד ל?נו?, כ??י הו?א פ??ט?רו?נ?נו? ו?ב??א?ל?ל?ה ב?ו?ט?ח?ים כ??ל ה?מ?א?מ?ינ?ים" (קוראן: 9/51).
מסורות הנביא הם גם יסוד חשוב באמונת הבדואים ברפאוה מסורתית. אמירתו המפורסמת של הנביא מוחמד (עליו התפילה והשלום): "כ??ל מ?ח?ל?ה ש?ב??ר?א א?לו?ה?ים ב??ר?א ל?ה ת?רו?פ?ה" (אל-בוכארי: 395).
הפילוסופיה של הרפואה הבדואית המסורתית שואבת את כוחה בהסתמכה על אחד מיסודות האיסלאם והוא האמונה בגורל. האמונה בגורל היא האמונה שכל מה שקרה לאדם לטוב ולרע הוא מרצונו של האל. אי לכך, עלינו לקבל מה שנגזר עלינו באמונה חזקה ,באומץ ובסבלנות רבה. הבדואים מאמינים שהבריאות והמחלות נגרמות על ידי אללה בעזרת כוחות טבעיים ועל טבעיים שברא. בכוחות אלה מקור המרפא. רוב המחלות נשלחות במישרין מאלוהים כעונש על חטאים. אלוהים פועל באמצעות האדם, לכן הוא מרפא חולים בעזרת הרופאים או המרפאים המסורתיים (אבו רביעה, 1983). כדי להתמודד עם האתגרים הקשים במדבר נכפה עליהם בדרך הטבע להאמין בצד הפסיכולוגי של המחלה ושהחולה יחפש תרופה כלשהי. כך, עיקרי הרפוי במחלות מסוימות הוא לתת תרופה ואפילו תרופה סתמית שעיקר השימוש בה הוא שהחולה ירגיש שנעשה לו מהשהוא. הדבר הזה בולט ברפוי מחלות שנגרמות על ידי כוחות על-טבעיים.
לרפואה המסורתית הבדואית יש שני סוגים: רפואה מונעת ורפואה קוראטיבית.
רפואה מונעת-הכוונה לשיטות ריפוי שבהן משתמשים הבדואים על מנת למנוע מהמחלות לפגוע בהם, כמו: תליית קמיעות על הגוף, כתיבת פסוקים מהקוראן, נדירת נדרים, ביקור קברי קדושים, הטעיית עין הרע, על ידי תחבולות, שמירה על כללי התנהגות, דת והגינייה.
ואילו הרפואה הקוראטיבית-הכוונה לתרופות אשר הבדואים משתמשים בהן במקרה של מחלה, פגיעה בבריאותם הגופנית והנפשית (אבו רביעה, 1983).
ואילו לרפוי יש שני סוגי שיטות: השיטות הפיסיות והשיטות הרוחניות.
שיטות הרפוי הפיסיות מבוססות על השימוש בצמחי מרפא, בכוויות, בהקזת דם ובכוסיות רוח.
השיטות הרוחניות הן השיטות היותר בטוחות אצל הבדואים כי הם מאמינים שהכל נגזר מהשמים ולכן יש לפנות אל האלוהים. השימוש בשיטות הרוחניות הוא השלב שהבדואים אבדו את תקוותם ברפואה הפיסית (בן דוד, 1981).
אם כן, הרפואה המסורתית שבחלקה היא רפואה רוחנית תוכל לעמוד מול הרפואה המודרנית אצל המסורתיים והמבוגרים באוכלוסייה הבדואית, כי ככל שהבדואי מסורתי ומבוגר יותר הינו בעל נטייה לאמונה בכוחות על טבעיים שגורמים לתופעות החולי, וככל שעולה הנטייה לאמונה בכוחות על טבעיים שהם גורמים לתופעות החולי, תעלה תכיפות הפנייה לרופאים מסורתיים ותרד תכיפות הפנייה לרפואה מודרנית. ובקשר זה יעלה הדיווח על ההצלחה של המרפאים המסורתיים וירד שיעור הדיווח על ההצלחה של הרפואה המודרנית (אבו רביעה, 1979).
במקרים מסויימים, בדואים מודרניים פונים ישר לרופאים מודרניים אבל כשהתרופה המודרנית לא מספקת צרכיהם הם חוזרים לרפואה המסורתית, ולהיפך אנשים לפעמים פונים לרפואה מסורתית וכשזה לא עוזר להם מחפשים מרפא במרכזי רפואה מודרניים, ויש כאלה שפונים לרפואה מודרנית ולרפואה מסורתית באותו זמן (בן-אסא, 1974).
ולא פעם קרה שאנשים מעבירים בקבוק "ג?'ע?ד?ה" (תמצית של צמח מרפא) לבני משפחתם המאושפזים בבתי חולים בגין מחלת קבה.
כך, בחירת הפנייה לרפואה מסורתית קשורה הדוקות ברמת המסורתיות של החולה ובני משפחתו, בגילו ובדעותיו על הרפואה המודרנית.
הפניה הזאת הייתה בעבר קשורה גם למצב הכספי ומרחקים ממרכזי הרפואה המודרנית.
בשנים האחרונות חלו שינויים גם בשטח הרפואה הבדואית המסורתית. המגע עם העולם החיצון גורם לצמצום חשיבות הרפואה המסורתית. יתר על כן, אמצעי התחבורה המודרניים, התוודעות הבדואים אל הרפואה המודרנית הביאה להכרה במגבלות הרפואה המסורתית לגבי טיפול במחלות קשות, כגון: סרטן, התקפי לב, הכשות, פציעות קשות וכיו"ב (בן דוד, 1981).
רשימת מקורות:
1.הקוראן
2.סחיח אלבוכארי - אוסף דרשות הנביא.
3.אבו רביעה, ע. 1979. רפואה מסורתית לעומת רפואה מודרנית אצל הבדואים. י"ם.
4. אבו רביעה, ע. 1983. הרפואה המסורתית בין שבטי הבדואים בנגב. באר שבע.
5.בן דוד, י. 1981. שבט בדואי בצל המנזר-ג'בליה. י"ם.
6. בן-אסא, ב. 1974. הבדואי כחולה. י"ם.
הקשיים והאתגרים, שהמדבר מציב בפני הבדואי, גם מתבטאים ברמת בריאותם ובאמצעי התגוננותם בפניהם, כדי להתגבר על הפגעים השונים ועל המחלות האופייניות, לסביבה המדברית, הבדואים פתחו את הרפואה העממית (בן דוד, 1981).
כך, הסביבה כופה על הבדואים לאלתר תרופות לכל מיני מחלות מצמחיות בר שנודעו כצמחי מרפא שונים בסביבתם. אלתור התרופות בנוי ונשען על מסורת חזקה, קדומה ואיתנה של אמונות שונות שהחשובה ביניהן היא אמונתו של הבדואי במאבקו נגד הסביבה ובהתמודדותו ההכרחית איתה.
חייו של הבדואי, שדומים לעיתים קרובות למלחמת קיום, חוסר הברירה שלו, חוסר האלטרנטיביות לאורח חיים קשה כזה, מאבקו המתמיד בסביבה, עקשנותו בבחירת צורת חייו, מנהג ה"א?ב??אא" (אי רצון לקבל עזרה מהזר), כל אלה מכתיבות לו הסתמכות על עצמו בכל המצבים כולל המצב הבריאותי ופיתוח שיטות רפואיות מסורתיות שרובן ככולן פרמטיביות ולפעמים, אפילו, חסרות כל ערך רפואי.
הרפואה המסורתית הבדואית, שפותחה בכורח הנסיבות לא באה מהחלל, אלא, היא בעלת יסודות חזקים. המסורת הקדומה (ע?אד?את?? א?ל? ע?ר?ב) היא יסוד חשוב לרפואה המסורתית. הרבה שיטות רפוי בדואיות אין להן שום יסוד מלבד העובדה שכך נהגו הבדואים לרפא, כמו: למשל, רפוי מחלות עינים על ידי אבקת אבן חן הודי שתשים בעיני החולה אישה נשואה לבן דודה. או רפוי הקדחת על ידי איום על שיח ה"שו?ב??רו?ג" (שיח שצומח בגדות הנחלים) שאם לא ירפא את החולה יכרתו אותו (את השיח).
האיסלאם הוא גם יסוד חשוב לרפואה מסורתית כי רוב הבדואים הם מוסלמים. אמנם, אורח חייהם היומיומי שונה במקצת מאורח החיים המוסלמי המקורי. אבל עיקרי האמונה המוסלמית נשמרים אצלם. הקוראן, כמובן, הוא יסוד חשוב באמונתם ופסוקיו משפעים רבות עליהם.
הבדואים מאמינים שכל המחלות והפגעים הינם מאת אלוהים כי הוא אמר בפסוק הקוראני:"ל?א י?פ?ג?ע ב??נו? א?ל?א מ?ה ש?א?ל?ל?ה הו?ע?יד ל?נו?, כ??י הו?א פ??ט?רו?נ?נו? ו?ב??א?ל?ל?ה ב?ו?ט?ח?ים כ??ל ה?מ?א?מ?ינ?ים" (קוראן: 9/51).
מסורות הנביא הם גם יסוד חשוב באמונת הבדואים ברפאוה מסורתית. אמירתו המפורסמת של הנביא מוחמד (עליו התפילה והשלום): "כ??ל מ?ח?ל?ה ש?ב??ר?א א?לו?ה?ים ב??ר?א ל?ה ת?רו?פ?ה" (אל-בוכארי: 395).
הפילוסופיה של הרפואה הבדואית המסורתית שואבת את כוחה בהסתמכה על אחד מיסודות האיסלאם והוא האמונה בגורל. האמונה בגורל היא האמונה שכל מה שקרה לאדם לטוב ולרע הוא מרצונו של האל. אי לכך, עלינו לקבל מה שנגזר עלינו באמונה חזקה ,באומץ ובסבלנות רבה. הבדואים מאמינים שהבריאות והמחלות נגרמות על ידי אללה בעזרת כוחות טבעיים ועל טבעיים שברא. בכוחות אלה מקור המרפא. רוב המחלות נשלחות במישרין מאלוהים כעונש על חטאים. אלוהים פועל באמצעות האדם, לכן הוא מרפא חולים בעזרת הרופאים או המרפאים המסורתיים (אבו רביעה, 1983). כדי להתמודד עם האתגרים הקשים במדבר נכפה עליהם בדרך הטבע להאמין בצד הפסיכולוגי של המחלה ושהחולה יחפש תרופה כלשהי. כך, עיקרי הרפוי במחלות מסוימות הוא לתת תרופה ואפילו תרופה סתמית שעיקר השימוש בה הוא שהחולה ירגיש שנעשה לו מהשהוא. הדבר הזה בולט ברפוי מחלות שנגרמות על ידי כוחות על-טבעיים.
לרפואה המסורתית הבדואית יש שני סוגים: רפואה מונעת ורפואה קוראטיבית.
רפואה מונעת-הכוונה לשיטות ריפוי שבהן משתמשים הבדואים על מנת למנוע מהמחלות לפגוע בהם, כמו: תליית קמיעות על הגוף, כתיבת פסוקים מהקוראן, נדירת נדרים, ביקור קברי קדושים, הטעיית עין הרע, על ידי תחבולות, שמירה על כללי התנהגות, דת והגינייה.
ואילו הרפואה הקוראטיבית-הכוונה לתרופות אשר הבדואים משתמשים בהן במקרה של מחלה, פגיעה בבריאותם הגופנית והנפשית (אבו רביעה, 1983).
ואילו לרפוי יש שני סוגי שיטות: השיטות הפיסיות והשיטות הרוחניות.
שיטות הרפוי הפיסיות מבוססות על השימוש בצמחי מרפא, בכוויות, בהקזת דם ובכוסיות רוח.
השיטות הרוחניות הן השיטות היותר בטוחות אצל הבדואים כי הם מאמינים שהכל נגזר מהשמים ולכן יש לפנות אל האלוהים. השימוש בשיטות הרוחניות הוא השלב שהבדואים אבדו את תקוותם ברפואה הפיסית (בן דוד, 1981).
אם כן, הרפואה המסורתית שבחלקה היא רפואה רוחנית תוכל לעמוד מול הרפואה המודרנית אצל המסורתיים והמבוגרים באוכלוסייה הבדואית, כי ככל שהבדואי מסורתי ומבוגר יותר הינו בעל נטייה לאמונה בכוחות על טבעיים שגורמים לתופעות החולי, וככל שעולה הנטייה לאמונה בכוחות על טבעיים שהם גורמים לתופעות החולי, תעלה תכיפות הפנייה לרופאים מסורתיים ותרד תכיפות הפנייה לרפואה מודרנית. ובקשר זה יעלה הדיווח על ההצלחה של המרפאים המסורתיים וירד שיעור הדיווח על ההצלחה של הרפואה המודרנית (אבו רביעה, 1979).
במקרים מסויימים, בדואים מודרניים פונים ישר לרופאים מודרניים אבל כשהתרופה המודרנית לא מספקת צרכיהם הם חוזרים לרפואה המסורתית, ולהיפך אנשים לפעמים פונים לרפואה מסורתית וכשזה לא עוזר להם מחפשים מרפא במרכזי רפואה מודרניים, ויש כאלה שפונים לרפואה מודרנית ולרפואה מסורתית באותו זמן (בן-אסא, 1974).
ולא פעם קרה שאנשים מעבירים בקבוק "ג?'ע?ד?ה" (תמצית של צמח מרפא) לבני משפחתם המאושפזים בבתי חולים בגין מחלת קבה.
כך, בחירת הפנייה לרפואה מסורתית קשורה הדוקות ברמת המסורתיות של החולה ובני משפחתו, בגילו ובדעותיו על הרפואה המודרנית.
הפניה הזאת הייתה בעבר קשורה גם למצב הכספי ומרחקים ממרכזי הרפואה המודרנית.
בשנים האחרונות חלו שינויים גם בשטח הרפואה הבדואית המסורתית. המגע עם העולם החיצון גורם לצמצום חשיבות הרפואה המסורתית. יתר על כן, אמצעי התחבורה המודרניים, התוודעות הבדואים אל הרפואה המודרנית הביאה להכרה במגבלות הרפואה המסורתית לגבי טיפול במחלות קשות, כגון: סרטן, התקפי לב, הכשות, פציעות קשות וכיו"ב (בן דוד, 1981).
רשימת מקורות:
1.הקוראן
2.סחיח אלבוכארי - אוסף דרשות הנביא.
3.אבו רביעה, ע. 1979. רפואה מסורתית לעומת רפואה מודרנית אצל הבדואים. י"ם.
4. אבו רביעה, ע. 1983. הרפואה המסורתית בין שבטי הבדואים בנגב. באר שבע.
5.בן דוד, י. 1981. שבט בדואי בצל המנזר-ג'בליה. י"ם.
6. בן-אסא, ב. 1974. הבדואי כחולה. י"ם.
ד"ר מוסא חוג'יראת
תחום התמחות: פסיכולוגיה חברתית
תחום התעניינות: זהות, חברה, ערכים
תחוםפ עיסוק: הוראה והרצאות
תחום התמחות: פסיכולוגיה חברתית
תחום התעניינות: זהות, חברה, ערכים
תחוםפ עיסוק: הוראה והרצאות
